הודעת המערכת:  מערכת פליק מחפשת אותכם גולשים שאוהבים לכתוב ולשתף, צרו עמנו קשר דרך הטופס הזה.

עוד בטלויזיה וקולנוע
חדש חדש- אקס פטריוט- סרט אקשן חדש וקצבי
לא תאמינו מה קורה בדירה של כריות
כוכבי האנטומיה של גריי
מותג הדגנים המוביל כריות מבית תלמה
למעלהמ- 18,000 ילדים ובני נוער בהופעת כמעט מלאכים בקריית מוצקין
iCarly , הסדרה שעשתה בית ספר לכולם, חוזרת בעונה חדשה ובסרט באורך מלא!
התשובה של ניקלודיאון ל"היי סקול מיוזיקל" מגיעה לישראל
חוויה קולנועית
קולנוע ביתי, הדבר האמיתי
משרד הפרסום גלר נסיס ליאו ברנט בקמפיין התנדבותי
זהב וכסף לגלר נסיס ליאו ברנט
המרדף אחרי האהבה.
בפעם הראשונה גם לדתיים יש לאן ללכת בחנוכה
סדרות יומיות – התמכרות בטוחה!
מיץ פטל בשורות במבה
בובליל והאח הגדול
הסתומה והחנון - ( היפה והחנון )
סרטים - שחק אותה סמארט
סרטים - הארי פוטר והנסיך חצוי - הדם
סרטים - עוד הצצה לשחק אותה סמארט
מודעות גוגל
פרסומת

מה נעשה כשנגדל...


פורסם ב25/5/2008 08:50 על-ידי מיה בלו

השבוע התחילה להטריד אותי השאלה הגדולה אולי, יותר מכולן:  "מה אני רוצה לעשות כשאהיה גדולה",זה כבר מטריד את מנוחתי מספר ימים,אז החלטתי לשתף אתכם, ואולי כך, אני אבין טוב יותר מה מתאים לי ומה לא.ואז אולי אירדם בלילה סוף סוף

נכון לעכשיו אני יודעת מה אני לא רוצה להיות. אני לא רוצה להיות אשת עסקים,מה לי ולכסף.
אני לא רוצה להיות דוגמנית, טוב אולי רוצה, אבל בטח לא יכולה.אני לא רוצה להיות עורכת דין,כי מה לי ולפושעים. אולי אהיה וטרינרית? טוב, אני אוהבת חיות אבל זה עדיין רחוק מלחתוך להן את העור או לחטט להן בכל מיני מקומות.
אני יודעת שאני רוצה לעבוד מהבטן והנשמה, משהו שלא יפעיל רק את צרכי הארנק שלי לעוד זוג מגפיים חדשות.

טוב, זהו, החלטתי....אני אהיה מורה ליוגה. אני אשב כל היום בישיבה מזרחית ואולי מתישהו אצליח להתרומם סנטימטר מעל הרצפה, יזמינו אותי לכל ה- Talk Shows ברחבי תבל, ואז אכתוב על זה ספר שבטח יקראו לו "10 הדברות של מיה"  ובטוח אהיה מיליונרית. רק שיש בעיה אחת, אני לא גמישה, ואין לי סבלנות לשאנטי באנטי, אז שלום לך הודו...
אולי נפגש, אבל לא ליוגה.
אני רוצה,  גם עניין, גם סיפוק, גם כסף, וכמובן בלי קשר לכלום,  להישאר רזה, תמיד!

אולי אלמד קולנוע , אני אהיה במאית או שחקנית. הכי מתאים לי בימוי. לא, הכי מתאים לי משחק. הכל מתאים לי,  והכל גם לא!
אני ביישנית ולא יכולה להיות שחקנית.אבל אני יודעת לכתוב, אז אולי אהיה תסריטאית בקולנוע,או אפיק סרטים דוקומנטאריים. נראה לי שזה הכי מתאים לי, שם לעולם לא אהיה חייבת לחיות בתוך קופסת המסגרת המשעממת ואוכל לפרוץ את כל הגבולות, כי בקולנוע,הכל אפשר והכי חשוב,הכל מותר.

אני גם מציירת,את זה עוד לא הספקתם להכיר אצלי, והכי אני אוהבת, סרטי אנימציה. עוד כשהייתי קטנה זה התחיל אצלי,הייתי יושבת שעות עם ספרי קומיקס,כי אז תעשיית האנימציה לא הייתה מפותחת כמו היום, אז היו רק חוברות. היום זה מטורף, מה שאפשר לעשות באנימציה, עם כל המחשבים שלפעמים נדמה שהם יותר חכמים מאיתנו.

בשנה שעברה עבדתי בחנות בגדים מאוד ידועה בשנקין.יום אחד באה אלי בעלת החנות ואמרה לי כך: "מיה,מחר בבוקר כולל מחרתיים החנות תהיה סגורה לרגל עיצוב מחדש של חלון הראווה והשלטים".אמרתי לה,"יופי, אני אהיה בים אם את צריכה אותי". אז היא אמרה לי "מיוש מתוקה, את זאת שהולכת לעשות את זה". הנהנתי בראשי ואמרתי לה "תגידי, השתגעת לגמרי?".
לא נשארו לי הרבה ברירות וזה בדיוק מה שעשיתי ביומיים שלאחר מכן.
השתדלתי במלוא כישרוני לגרום לאנשים שעוברים בחנות או מחוץ לה, להיכנס, להישאר מה שיותר זמן בחנות, לקנות כמה שיותר בגדים, להגיד תודה ולחזור שוב. ובעברית פשוטה להפוך את החנות לחווייתית כמה שיותר, ממש כמו בלונה פארק.
אחרי כמה ימים באה אלי המרשעת ואמרה לי כך: "ידעתי שיש לך את זה, את חייבת להתפתח בכיוון וללמוד תקשורת חזותית". מזל שמצאתי עבודה, כאן במערכת, התפטרתי ממנה לעולמים, אבל תקשורת חזותית נשמע טוב,לא?

גם להיות צלם נשמע מפתה מאוד.מעניין איך לומדים צילום? ומה עדיף,צילום חתונות,או צילום קולנוע? או בכלל להיות צלמת של מגזינים ועיתונים.ועכשיו שאני חושבת על זה נראה לי שבכלל לא קיימות צלמות אופנה.כולם צלמים גברים בעולם האופנה.יופי, נראה לי שמצאתי, אני אהיה צלמת האופנה הראשונה בעולם.יהיה לי סטודיו משלי, אני אקרא לו Maya’s Pic”".

כמו שאני מכירה את עצמי, ואת המגרעות שלי אני בטח אכתוב עוד 20 שנה לפחות ואחר כך אצטער על זה שלא עשיתי כלום עם הפנטזיות שלי. לכל הפחות הייתי צריכה ללכת ללמוד כתיבה. אבל אני, כמו שרק אני יודעת, לא אעשה כלום עם החיים שלי ואצטער על זה עד אשר העצמות שלי יכאבו. אז נראה לי שהכי נכון והכי קל כרגע זה ללמוד כתיבה. נכון, אני כבר כותבת ואפילו מתפרנסת מזה לא רע, אבל זה לא מספיק.
עולם הכתיבה הוא אדיר מימדים. יש כתיבה לילדים ולמבוגרים, לעיתונים או למגירה.  שירה,  פרוזה או לא פרוזה.

מה אגיד לכם,מסובך העניין הזה, בחירת מקצוע, בינתיים אני אנסה לנוח, עד שזה יטריד אותי  שוב ...



מאמרים קשורים:
 סרטים - אינדיאנה גונס וממלכת גולגלות הבדולח  אני והפסיכולוגית שלי - הטלוויזיה 



תגים: מקצועות
  הוסף למועדפים האישי הוספה לדף המועדפים האישי   הדפסת הכתבה הדפסת הכתבה   שלח לחבר שלח לחבר
תגובות הגולשים


התוכן המופיע באתר נכתב על ידי גולשים.במידה ונתקלת בתוכן הפוגע בזכויות יוצרים, אנא עדכן אותנו ואנו נסיר אותו באופן מיידי.